top of page

הטיפול והמעקב לאחר אירוע לב ,אוטם שריר הלב צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים | ד"ר חיים סילבר מומחה בקרדיולוגיה

 

 

דוקטור, האם אני "חולה לב"?

 

 

את השאלה הזאת אני שומע לעתים קרובות מהמטופלים שלי. רובם חזרו לשגרת חייהם אחרי שלקו בהתקף לב או טופלו בפתיחת עורקים בבלון ובתומכן או בניתוח מעקפים. נוח לחשוב שהיה אירוע טראומתי שטופל וכעת יש להם "מנוע חדש".

 

הם מאוכזבים כשאני מנסה להסביר שלא חשוב כל כך איך קוראים למצב, שכן עורקים שנחסמו פעם אחת נוטים להיצרות נשנית וכן באמצעים החדשניים לפתיחת העורק אנו מטפלים רק בחלק מהבעיה ויש להתמודד לאורך זמן עם ה"אויב" - הישנות טרשת העורקים.

 

מלבד שינוי אורחות החיים הכולל הפסקת עישון מוחלטת, פעילות גופנית ותזונה נכונה, קיימת חשיבות רבה לטיפול בתרופות.

מטרת הטיפול להקטין את הסיכון להיצרות נשנית, לאוטם נשנה או להתערבות פולשנית (ניתוח מעקפים או פתיחת עורק באמצעות בלון או תומכן). התרופות רבות ויעילותן הוכחה במחקרים רבים. בדרך כלל יזדקק חולה לטיפול קבוע בשתיים עד ארבע תרופות. התרופות הייעודיות לטיפול: אספירין מפחית את יצירת קרישי הדם; סטטין מפחית את רמת הכולסטרול ה"רע"LDL; חוסם הקולטן ביתא של מערכת האדרנלין מאט את קצב הלב וידוע כתרופה מאריכת חיי חולים שלקו באוטם שריר הלב או הלוקים באי-ספיקת לב; מעכבי אנזים המהפך (מעכבי ACE) מונעים אירועים כליליים ומפחיתים את התמותה, בעיקר של חולים שלקו באוטם שריר הלב ובהפרעה בתפקוד הלב.

 

יש להדגיש כי הטיפול בתרופות יעיל ביותר וכי מבחינת השפעתו על מניעת מוות או אירועי לב נשנים יעילותו בדרך כלל גבוהה יותר מיעילות פתיחה מכנית של עורק מוצר באמצעות בלון או תומכן.

 

על החולה לשנות את גישתו הבסיסית לנטילת תרופות דרך קבע. עליו לדעת שאפשר כיום לטפל במגוון תרופות שאין להן השפעות לוואי, אם כי לעתים נדרשים כמה ניסיונות עד להשגת המטרה.

 

 

מטרות המעקב רפואי:

 

יש להיוועץ ברופא בכל פעם שחל שינוי ביכולת התפקוד או כשמופיעים סימנים גופניים חדשים.

 

קיימים חילוקי דעות על המעקב השגרתי הרצוי לחולה מחלת לב איסכמית. יש מקום לעשות הערכה מקיפה הכוללת  לפחות בדיקה גופנית, אק"ג ובמידת הצורך מבחן מאמץ פעם בשנתיים .

 

יש להיבדק אחת בשנה בדיקות דם שגרתיות הכוללות רמת כולסטרול "טוב" ו"רע", סוכר ותפקודי כבד.

 

 

 

האם יש צורך בתוספי מזון?

 

קיימות מחלוקות רבות בעניין הצורך בתוספי המזון ובעניין יעילותם. בכל מקרה לפני נטילת תוסף מזון יש להיוועץ ברופא המטפל.

 

אומגה 3. זהו שמן דגים בכמות של גרם אחד ביום. יש עדויות שתוסף זה עשוי להפחית את התמותה ממחלת לב כלילית. ההמלצה הרפואית היא לצרוך דגי ים כמקור לאומגה 3.

 

נוגדי חמצון. חומרים אלו מעכבים חמצון על יד נטרול רדיקלים חופשיים. התוספים העיקריים הם ויטמין E, ביתא-קרוטן וויטמין C. מחקרים לא הוכיחו את יעילותם במניעת התקדמות מחלת לב ולכן אין המלצה לחולי לב לנטלם.

 

Coenzyme Q. חומר נוגד חמצון שמייצר הגוף. טרם הוכח שהוא יעיל בטיפול במחלת לב או באי-ספיקת הלב ואין המלצה לנטלו.

 

ויטמין B (ניאצין). הוויטמין מפחית את ריכוז ה-LDL (כולסטרול "רע") ומעלה את ריכוז ה-HDL (כולסטרול "טוב"). כדי להשיג השפעה זו יש לנטלו במינון גדול מ-1,000 מ"ג ביום. במינון זה הוא נחשב לתרופה ויש להיוועץ ברופא לפני נטילתו.

 

ויטמין 9B (חומצה פולית). לוויטמין חשיבות ביצירת תאי דם אדומים ובמניעת מומים אצל העובר. חומצה פולית עשויה להפחית את רמת ההומוציסטאין. הוויטמין מצוי בפירות ובירקות. אין המלצה לנטלו אם התזונה הבסיסית מאוזנת.

 

שום. במחקרים נצפה שאפשר להפחית את רמת הכולסטרול בשיעור של עד 9 אחוזים באכילת שום וכי השום מונע היצמדות תאי דם הגורמת ליצירת קרישי דם (טסיות הדם). כמות השום הדרושה להשגת מטרה זו גבוהה והשפעתה הכוללת של תמצית שום איננה ידועה (על מטופלים בנוגדי קרישה כגון קומדין להיזהר באכילתה).

 

 

שאלות נפוצות:

 

 

ש: מה שיעור הסיכון שאירוע לב יישנה?

 

ת: זה בידיים שלך! אפשר להפחית את הסיכון הפחתה ניכרת בהפסקת עישון מוחלטת, בפעילות גופנית, בתזונה נכונה, בנטילת תרופות סדירה ובמעקב רפואי.

 

ש: מתי אפשר לקיים יחסי מין לאחר התקף לב?

 

ת: כאשר יכולים לעלות ברגל יותר מקומה אחת בנוחיות או ללכת ברציפות 20 דקות , מומלץ ורצוי לחדש את התפקוד המיני.

 

ש: האם לחולה לב מותר ליטול תרופות המשפרות את התפקוד המיני כגון ויאגרה סיאליס או לויטרה?

 

ת: תרופות אלו נמצאו בטוחות לחולי לב, סוכרת ויתר לחץ דם. אסור לנטלן אם אתה מטופל בתרופה מקבוצת הניטרטים כגון קורדיל. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא המטפל לפני תחילת הטיפול.

 

ש: האם התרופות להפחתת הכולסטרול ה"רע" (סטטין) פוגעות בכבד?

 

ת: התרופות הן מהבטוחות ביותר הקיימות והן נבחנו על מיליוני חולים לאורך זמן. לעתים נדירות מתגלה בבדיקות מעבדה הפרעה בתפקודי כבד החולפת עם הפסקת נטילת התרופה.

 

ש: מתי אפשר לחזור לעבודה לאחר התקף לב?

 

ת: אפשר לחזור לעבודה משרדית מלאה: בתוך שבוע מפתיחת עורק בתומכן או בבלון; שבועיים עד חודש לאחר אוטם שריר הלב; ושישה עד שמונה שבועות לאחר ניתוח מעקפים. אשר לעבודת כפיים, תלוי בסוג העבודה ובדרך כלל אפשר להתחיל לעבוד בהדרגה.

 

ש: מתי אפשר לטוס לחו"ל לאחר התקף לב?

 

ת: כאשר אתה מסוגל לחזור לעבודה אין בדרך כלל מניעה רפואית לטוס לחו"ל. ודא שיש לך פוליסת ביטוח בריאות מעודכנת (לעתים חברות הביטוח דורשות להמתין שישה חודשים מהאירוע עד למתן הביטוח).

 

 

 

bottom of page