top of page

הנבדק היציב, מתי להפנות לצנתור לב ומתי לצנתור טיפולי

 

צנתור לב היא פעולה פולשנית המאפשרת אבחנה של מחלת לב כלילית , בעזרת הבדיקה ניתן לבדוק האם קימות הצרויות בעורקי הלב.
 
יש להפנות נבדקים יציבים לצנתור לב-

 

1.      כאשר קימת תעוקת חזה אופיינית או תסמינים מקבילים הפוגעת באיכות החיים ועמידה לטיפול תרופתי מיטבי.
 
2.      כאשר בבדיקות לב בלתי פולשניות קיים חשד לאיסכמיה משמעותית בשיעור הגדול מ 10% מחדר שמאל.
 
3.      לצורך אבחנה של מחלת לב כלילית כאשר לאניתן להגיע לאבחנה באמצעות בדיקות לב לא פולשניות.
 
יתרונות: הבדיקה מאפשרת זיהוי של הצרויות משמעותיות בעורקי הלב , ובמידת הצורך ניתן בהמשך לבצע פתיחה מלעורית של ההצרות באמצעות תומכן (STENT).
 
הבדיקה מאפשרת לנבא את התפתחות והסיכון של המחלה הכלילית  ( PROGNOSIS ).
 
חסרונות: זוהי בדיקה פולשנית , הכרוכה באשפוז ולעיתים כרוכה בסיבוכים.
 
התוויות לצנתור טיפולי בנבדק היציב ( שאינו לוקה באירוע כלילי חד):
 
צנתור טיפולי  או ניתוח מעקפים מומלצים בשני מצבים עיקריים:
 
1.      1.  כאשר  הפעולה תפחית  את התחלואה או התמותה ממחלת הלב.
 
2.      2.  כאשר הפעולה צפויה לשפר באופן מהותי את איכות החיים.
 
מצבים בהם הפעולה תפחית את התחלואה או התמותה ממחלת לב:
 
1.      הצרות של למעלה מ 50% בעורק הכלילי הראשי    Left Main (LM)
 
2.      הצרות של למעלה מ 50% באזור הקריבני של העורק השמאלי היורד LAD

3.      כאשר יש מחלה בשנים או שלושה עורקים כליליים וקימת ירידה בתפקוד חדר שמאל
 
4.      כאשר מוכחת איסכמיה באזור הגדול מ 10% של חדר שמאל
 
5.      כאשר קיים רק עורק אחד פתוח ובו יש הצרות של למעלה מ 50%
 
*אין לבצע צנתור טיפולי כאשר אין הצרות בעורק השמאלי היורד הקריבני (Proximal LAD) וכמות האיסכמיה קטנה מ 10% של חדר שמאל.
 
בחולה הסובל מתסמינים תעוקתיים בכדי לשפר את איכות החיים:
 
1.      בחולה עם הצרות למעלה מ 50% בעורק כלילי כאשר תעוקת הלב או תסמינים מקבילים  עמידים לטיפול תרופתי.
 
2.      בחולה אי ספיקת לב / קוצר נשימה כאשר הודגמה חיות או איסכמיה הגדולה מ 10%  באזור העורק עם הצרות מעל 50%.
 
 *אין לבצע צנתור טיפולי כאשר אין הגבלה משמעותית באיכות החיים עם טיפול תרופתי מיטבי.

 

 

 

bottom of page